האי של נשות הים/ליסה סי

הוצאת "מודן", 424 עמ'.
סקירה קצרה: 
הספר "האי של נשות הים" הוא בראש ובראשונה סיפור של נשים.
זהו סיפור על חברות, ועל חברה שניתן לכנות אותה חברה מטריארכלית. הסיפור רחב יריעה ומשתרע מתחילת שנות ה- 30 של המאה העשרים ועד תחילת המאה ה- 21.
זה ספר מורכב ולא פשוט לקריאה.
הסיפור מתרחש רובו ככולו באי הקוריאני ג'ג'ו.
זהו אי וולקני השייך לדרום קוריאה, האי נבחר בשנת 2011 כאחד מפלאי הטבע של העולם החדש. 

יונג-סוק ומי-ג'ה, נפגשות כשהן ילדות בנות שבע ונקשרת ביניהן חברות אמיצה. הן חלק מה"הניו", חברת הנשים הצוללות.
חברה בה הנשים אחראיות על הפרנסה ואילו הגברים נשארים בבית לטפל בתינוקות ובילדים. למרות העובדה שהנשים הן מקבלות ההחלטה בחיי המשפחה, עקב הכללים הדתיים והסביבה החיצונית, עדיין לגברים יש יתרונות רבים.
הם בעלי הרכוש ומשמעותיים בכל הקשור בפולחן הדתי.

בספר תיאורים לא פשוטים של החיים באזור שהיה נתון לאורך שנים לשלטון יפני. בהמשך, לאחר כניעת יפן במלחמת העולם, ובהמשך למאבקים בין ארה"ב ובריה"מ, חולקה קוריאה לשתי מדינות, ואז גם החלה מלחמת קוריאה. השלטון המשתנה בין אם היה יפני, סובייטי, אמריקאי או קוריאני הפעיל לחץ וקושי. מלחמות ותקריות אלימות ומזעזעות.
אזור עקוב מדם ומורכבויות פוליטיות שהשפעתם מתוארת בספר. 

קצת מהבטן על הספר: 
הבנתם כבר שזה ספר חזק.
ספר אשר גרם לי לחשוב על נושא החברות.
החברות בין יונג-סוק ומי-ג'ה נרקמת לקשר אמיץ וקרוב. חברות אשר מתפתחת למרות ההבדלים ביניהן בתקופת הכרותן וברקע שלהן.
האירועים המורכבים בחייהן וסביבתן, משפיעים עליהן ועל הקשר ביניהן, אולם למרות כל מה שעובר עליהן, ברור שעוצמתו והשפעתו על חייהן לא תמה.
חשבתי הרבה על תהפוכות בקשרים עם חברות.
נראה לי שלכולנו יש חברה, או חבר, שנדמה היה לנו שנישאר חברים לנצח. ולא כך קרה.
חברות ארוכת שנים, אינה דבר מובן מאליו, אף פעם לא הייתה. על אחת כמה וכמה בימינו. בתקופה עם כמות עצומה של גירויים ואפשרויות, עומס וקצב חיים אינטנסיבי... ממש לא פשוט.
חברות זה משהו שיש להשקיע בו, הוא לא "פשוט קורה".
הספר האיר לא מעט את הדברים הסמויים מן העין בקשרים עם חברות ובכלל. הדברים שאנחנו יודעים או לא יודעים על חברות שלנו.
וואלה, הרבה חומר למחשבה. 

החברה המטריארכלית המתוארת בספר גרמה לכך שהדבר הראשון שעשיתי, אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, היה לחפש ולקרוא יותר על האזור הגיאוגרפי שבו מתרחשת עלילת הספר וכמובן על החברה המיוחדת הזו ה "הניו". 
חברה של נשים חזקות שעוסקות במלאכה פיזית מאוד מאתגרת בתנאים קיצוניים. הן אדוניות הבית. יש בספר הרבה הומור חד שמופנה אל הגברים שבעצם "יושבים בבית".
אולם למרות זאת מבחינת כללי הטקס הדתי הבנים, הגברים, הם אלה שיכולים לבצע חלק גדול מהטקסים ומכך נשמר מעמדם, כך גם מבחינת רכוש הגברים נותרים בעלי הרכוש, והנשים תעבורנה בדר"כ להתגורר עם משפחת הבעל.
התיאורים של החברה הנשית, תהליכי העבודה והקשרים ביניהן היו מרתקים בעיניי.

כמו בהרבה סיפורים המתרחשים בתקופות של מלחמה וקושי נוראי, הלב נשבר.
אני משתאה כל פעם מחדש על האנושות. על מאבקי הכוח והשליטה שמשתרעים בכל קצווי תבל ועל פני כל התקופות. 

מאחלת לנו חיים של שקט ושלווה. 

אהבתם את הפוסט?
אתם מוזמנים לרשום את תגובתכם כאן למטה.
ובמיוחד, חיזרו ושתפו לאחר הקריאה.
עד הספר הבא,
תמשיכו ליהנות זו האחריות שלכם,
רוית

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.