איך להתמודד עם אי וודאות בצורה טובה יותר?

מה שלומכם?
איך אתם בתקופה הזאת של אחרי קורונה שלב א'? חוששים מהגל השני?
גם אם אתם לא מהחרדים והתקופה הזו עברה סה"כ בסדר, אין לי ספק שהיא השפיעה עליכם.
היא השפיעה על כולנו.
אצלי החיים השתנו כבר בתחילת מרץ.
ירדתי מטיסה מפריז ב- 5/3/2020 וב-9/3 קיבלתי הודעה שהתגלה חולה מאומת על הטיסה.
נכנסתי לבידוד.
כשהייתי אמורה לצאת מהבידוד, כל המדינה נכנסה לסגר...
את החוויות והדרך שלי לאורך התקופה, שיתפתי בשידורי לייב בפייסבוק ובפוסט מסכם אותו תוכלו לקרוא כאן.
את המלצות שלי לבילוי זמן ניתן למצוא כאן
כרגע אנחנו כבר בשלב שבו רוב המדינה חוזרת לסוג של שגרה (הדגש על - סוג של..)
ואילו אני שייכת לתחום/ענף שנראה שיחזור אחרון. ענף התעופה.
למי שבמקרה לא מכירה את הסיפור שלי, אני דיילת אוויר ב"אל על".
כרגע בחל"ת (הסיפור שלי על השינוי שעשיתי כשהפכתי לדיילת אחרי גיל 50 נמצא כאן).

אתם מכירים את השיר זה לא כל כך נעים לראות גן סגור?
זה רק חלק ממה שאני מרגישה.
מניחה שגם כנוסעים לא נעים לראות את שדה התעופה בימים אלה.

רוית רדיאן, בין ים ושמיים, קורונה, התמודדות עם אי וודאותמתוך כתבה בדה מרקר מתאריך 6/5/2020 צילום גיל כהן מגןאני רוצה לדבר איתכם הפעם קצת על אי וודאות.
כי בגדול זה מה שאני וחלק גדול מהאנשים סביב חווה.
כמו שאומרים "רב הנסתר על הגלוי".
אני עברתי מקצב חיים של 100 ל- 0 ממש ביום אחד.
מדיילת שטסה כמה פעמים בשבוע, שמבלה חצאי שבוע בכל מיני מקומות בעולם,
שיכולה להיות בתאילנד, הודו וארה"ב במהלך חודש אחד, למובטלת. לחל"תניקית...
למצב הזה יש שני חלקים.
האחד, איך מסתדרים עם ההווה? איך מעבירים את הזמן?
השני, איך מתמודדים עם אי הוודאות? מה יהיה?
על הדבר השני אני רוצה לדבר אתכם.

רוית רדיאן, בין ים ושמיים, התמודדות עם אי וודאות, אל על


לחיות בתנאים של אי וודאות, זה לחלוטין לא פשוט.
ואני אומרת את זה למרות שאני אדם של שינויים.
שיניתי מסלולי תעסוקה וקריירה, הפכתי להיות עצמאית, לפני שנתיים הפכתי גם דיילת.
באמצע הספקתי להיות מנכ"לית של בי"ס לאימון ובמקביל לשינויים הללו גם התגרשתי אחרי 22 שנה.
אז, לכאורה, change is my middle name...
ודווקא בגלל זה, חשוב היה לי לברר לעצמי את הנושא.

מהם ההבדלים בין סוגים שונים של מצבי שינוי?

אנשים שונים מגיבים באופן שונה לסיטואציות, גם אם לעיתים הן נראות מאוד דומות.
עבור אנשים רבים להחליף מקום עבודה הוא תהליך קשה ומאתגר וטומן בחובו הרבה מאוד אי וודאות.
במקרה שלי, שינויים במקומות עבודה עשיתי די מתחילת הדרך שלי, וממש לא חששתי.
וודאי שלא התייחסתי לכך כהתמודדות עם אי וודאות.
הסיבה לכך?
אני יזמתי את השינוי.
חיפשתי תמיד עבודה כשעדיין עבדתי.
התראיינתי והמשכתי לעבוד במקביל.
הקפדתי על איכות העבודה שלי כי היה לי חשוב לסיים את קשרי עם מקום העבודה בצורה חברית וטובה.
זה לגמרי עבד עבורי. יש לי מכתבי המלצה מכל מקום בו עבדתי.
ברוב המקרים כאשר אנחנו יוזמים שינוי הוא פחות מאיים עלינו.
הוא נתפס אצלנו כרצוי, ולכן קל לנו הרבה יותר עם מרכיבי אי הוודאות בדרך.

בתפקיד האחרון שלי כשכירה, המצב היה שונה.
עבדתי באגף ההדרכה בחברת תקשורת גדולה, כיועצת פנים ארגונית.
אהבתי מאוד את התוכן של התפקיד.
אולם היו מרכיבים אחרים, של שינויים ארגוניים ופרסונליים, שהתרחשו והפכו עבורי את העבודה לנוראית ממש.
הרגשתי רע.
הייתי בחוויה תמידית של לחץ, לא היה לי נעים רוב שעות היום.
הדבר נמשך כמה חודשים.
חלק מהאנשים שהיו סביבי אמרו לי שאני צריכה להחזיק מעמד.
כי ככה זה בתקופות כאלה. זה בדרך כלל מסתדר. "רק תני לזה זמן".
כשנראה היה לי, ש"הזמן" הזה, שאחריו הכל יסתדר, לא ממש נראה לעין,
שאלתי את עצמי אם אני מוכנה להמשיך ככה ולכמה זמן.
התשובה שהגעתי אליה הייתה שאני מאוד קרובה לקצה גבולות הסיבולת שלי.
ניסיתי לבחון ולהתחיל לחפש מקום עבודהאחר, אולם הבנתי שהפעם זה לא ילך.
האנרגיה שלי הייתה נמוכה כל כך.
ידעתי שלא אוכל להציג את ה"אני המיטבי" שלי בשום ראיון עבודה.
לא היה בי את מה שנדרש כדי להיכנס לתהליך חיפוש עבודה, ולהצליח להמשיך ולהישאר במקום העבודה הקיים.

אז התפטרתי.

עשיתי דבר שמעולם לא עשיתי לפני כן.
לא המתינה לי משרה נחשקת חדשה, ולא היה לי מקום עבודה לקום אליו בבוקר.
אמנם התפטרתי, אולם הרגשתי כאילו הכריחו אותי להתפטר.
זה היה שינוי מכורח, מתוך אילוץ.
אחרי מספר ימים התחלתי לברר לעצמי את תחושותיי.
הבנתי שבפנים בפנים אני מרגישה חזקה.
הרי, החלטתי "לשבור את הכלים" ולהתפטר, בלי למצוא עבודה חלופית,
בעצם, לקחתי בחזרה את המושכות על חיי.
התחושה הייתה כמו שהילדים לפעמים אומרים " אני מחליטה עליי"
תחושת שחרור גדול.
החששות היו ואפילו בגדול.
מה יהיה? מה אני עושה עכשיו? כמה זמן זה ייקח לי?
אולם הזכרתי לעצמי שהיה לי רע, ובמקום רע לא ממשיכים!

כשהחלטתי להתגרש (זה היה כשנה וחצי אחרי ההתפטרות שלי) התהליך היה דומה.
לקח לי זמן להבין שלא טוב לי. שאני נשארת כי אני בעיקר מלאת פחדים.
כשהתחלנו לשוחח על גירושין (התהליך היה הדדי) הבנתי שאני יכולה להקל על עצמי לגבי חלק גדול מהפחדים והחששות שלי.
ואכן כך היה.
התגרשנו בצורה טובה ואנחנו בקשרים טובים עד היום.
ההבנה שלא טוב לי, הייתה המנוע לשינוי.
ניהול התהליך בשיתוף פעולה עזר לי לטפל בחלק גדול מהחששות שלי.
והידיעה שעשיתי את המהלך כדי לדאוג לעצמי לחיים טובים יותר תמכה בי לכל אורך דרך.

רוית רדיאן, בין ים ושמיים, אימון אישי, אימון עסקי, אימון בתהליכי שינוי, התמודדות עם אי וודאות


לאחר התפטרותי התחלתי קורס אימון, ובהמשך יצאתי לדרך עצמאית.
כל עצמאית כאן יודעת, שאי וודאות היא שם המשחק עבור עצמאים רבים.
אורח החיים העצמאי אינו דומה לאורח חיי השכירים.
החיים כעצמאית לימדו אותי להמשיך ולהתנהל יחד עם אי הוודאות והעמימות.
לבחון בכל פעם מה אני יכולה לעשות מהכיוון שלי.
לדעת שאלה הדברים שבשליטתי ולעשות שם את הכי טוב שלי.

הדוגמא האחרונה שלי היא משבר הקורונה.
אני בחל"ת, אין לי מושג מה עומד לעלות בגורלי מבחינת המשך העבודה ב"אל על".
כאן אי הוודאות מורכב, במיוחד מכיוון שמצב המשק כולו מאתגר.
גם הפעם אני מגייסת לטובתי את כל הכלים והיכולות שלי בהתמודדות עם מצבים מורכבים.
אני בודקת את "הנתונים הטכניים" וגם את הרצונות שלי, ופועלת מתוך כך.
במקרים רבים כששוחחתי עם לקוחות וגם עם חברים בתקופה של שינוי,
גיליתי שהם מדברים במונחים כמו "צריך להתחיל מאפס" או “back to square one”
וזה ממש לא כך.

איך להתמודד טוב יותר עם שינוי ואי וודאות?

אי וודאות בדרך כלל מקושר אצלנו בראש למצב של שינוי.
בפועל, עצם זה שאנחנו חושבים שיש לנו איזושהי וודאות היא סוג של אשליה.
אחד הדברים שעוזרים בדרך הוא להזכיר לעצמנו את המקור לשינוי.
שינוי יזום -
יש רווחים או תוצאות רצויות שכדי להגשים אותן ביצעתי את המהלך.
תכנון של הצעדים הבאים לקראת המטרות שלי יכול להקל על תחושת אי הוודאות.
שינוי מאולץ או כפוי -
בדרך כלל בעקבות סיטואציה או מציאות שאני מגדירה אותה כשלילית עבורי.
חשוב שנזכיר לעצמנו את העוצמה שלנו בתהליך.
כל הכבוד! נקטנו במהלך לטובת שיפור חיינו.
גם כאן, תכנון יכול להקל על התחושות.
סביבה או מציאות של אי וודאות -
אנחנו חיים בעידן מאוד דינמי.
מציאות החיים בכלל, גם לעצמאיים וגם בארגונים רבים, כוללת מרכיב מרכזי של חוסר וודאות.
כאן, ברוב המקרים חשוב להגדיר את העשיה, הפעולות, שבשליטתי ולהתמקד בהן.
אלה הדברים עליהם אני יכולה להשפיע.
ונקודה אחרונה ומרכזית בכל סוג של שינוי, הוא המשאבים שלנו.
אנחנו נוטים להיכנס ללחץ מעצם השינוי, ושוכחים שלא נולדנו אתמול(!)
יש לנו משאבים רבים ומגוונים. שלמרות ההלם של השינוי הם לא נעלמים.
שבו ותעשו לכם רשימה ארוכה ומפורטת של המשאבים שלכם.
מי אתם?
מה היכולות שלכם?
איזה דברים עשיתםבמהלך חייכם?
מה הקשרים שיש לכם?
אילו נכסים אתם מחזיקים?
ועוד ועוד. כל אלה הם המשאבים שלכם.
הם ממשיכים אתכם והם שלכם.

ככל שתסמכו על עצמכם כך סביר שתצאו מהשינוי מחוזקים,
ותתמדדו באופן מיטבי עם חוסר הוודאות.

אשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט, כתבו לי כאן למטה.
ספרו לי איך אתם מתמודדים שינויים ואי וודאות?
מוזמנים להעביר הלאה למי שיכול לעניין אותו.

לחייכם,

רוית



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.